מה לקוחות מספרים לנו בתקופה הזו, ומה זה אומר על עתיד התפעול שלכם
שוב אנחנו בימים של אי ודאות. המצב הביטחוני משפיע על הכלכלה, וכולנו כבר מבינים שמצבים כאלה יגיעו שוב. השאלה היא לא אם, אלא כמה מוכנים אנחנו כשזה קורה.
בשבועיים האחרונים יצא לי לדבר עם לא מעט לקוחות ושותפים, בניסיון להבין מה הם עוברים ואיך הם מסתגלים. לא שיחות של מצגות, שיחות אמיתיות.
שני דברים בלטו בשיחות
הראשון הוא אי הוודאות. לא יודעים מה יהיה מחר, לא יודעים מתי הצוות חוזר, לא יודעים כמה זמן זה עוד המצב ימשך.
השני הוא המורכבות של כוח האדם. אנשים גויסו, אנשים לא מגיעים, מחלקות שלמות עובדות עם חצי צוות ועדיין צריך לתפקד.
דוגמה ראשונה: תעשיית הבנייה
חברות בנייה הן עסק חיוני. הפרויקטים לא עוצרים, הספקים לא עוצרים, והחשבוניות ממשיכות לזרום. מחלקות הרכש והכספים קיבלו בתקופה הזו עומס גבוה במיוחד של מסמכים, בדיוק כשהצוות קטן יותר.
מה שראינו: צוותים שהחלו לממש אוטומציות שתכננו כבר זמן, אבל נדחו שוב ושוב כי אין דחיפות.
עכשיו יש. ובזכות זה הצוות מצליח לעמוד בקצב
דוגמה שנייה: מפעל יצרני עם חברת סחר בישראל
מפעל שהייצור שלו נמצא בחו"ל וחברת הסחר שלו פועלת מישראל. כשחלק מהצוות הישראלי גויס, מחלקה שלמה מצאה את עצמה אחראית על אותו נפח עבודה עם פחות ידיים.
אחד האתגרים הבולטים שעלו הינו קליטת מחירונים מספקים ועדכון שלהם במערכת. תהליך שעולה עשרות שעות של עבודה ידנית. כשיש שני אנשים במקום חמישה, זה כבר לא אפשרי לעשות ביד.
מה זה אומר?
שהאוטומציה היא לא nice to have. היא מה שמחזיק את השגרה כשהכל מסביב מתערער.
מי שבנה אותה לפני מרגיש את זה עכשיו. מי שלא, מגלה שהוא תלוי מדי בידיים.
מה שאנחנו רואים בדוקונברט
השימוש בפלטפורמה עלה בתקופה הזו. לא כי הלקוחות גדלו, אלא כי כל עובד שנשאר עושה יותר. צוותים שביקשו לבנות זרימות עבודה חדשות לפני חודשים עכשיו מממשים אותן. לא כי קיבלו תקציב חדש, כי הבינו שאין להם ברירה.
זה לא מצב רע. זה הרגע שבו ארגונים בונים יכולות שישארו איתם הרבה אחרי שהמצב ישתנה.
אנחנו כאן בשבילכם.
אם אתם מתמודדים עם האתגרים האלה, בין אם זה עומס מסמכים, תהליכים שנתקעו, או מחלקה שצריכה לעשות יותר עם פחות, מוזמנים לשתף אותנו. נשמח להבין את המצב ולראות יחד מה אפשר לעשות.
לקביעת שיחה לחץ כאן
