שטר מטען (Bill of Lading) הוא המסמך שחברת ההובלה מוציאה כשהמטען נמסר לה. הוא מוכיח שהסחורה עלתה על האונייה או על המטוס, מתאר מה נשלח ולמי, ומי זכאי לקבל את המטען ביעד. בלי שטר מטען אין שחרור מהנמל, ובלי שטר מטען ברשומה אין תיק יבוא סגור.
במשרד זה נראה ככה. המייל מעמיל המכס מגיע עם שלושה קבצים, חשבונית ספק, פקינג ליסט ושטר מטען. מישהו פותח את שטר המטען, מחפש את מספר התיק בפריוריטי, ומקליד את מספר השטר, שם האונייה, הנמל ותאריך ההפלגה. אחר כך משווה את המשקל ואת מספר האריזות למה שבפקינג ליסט. על תיק אחד זה עשר דקות. על עשרים תיקים בשבוע זה כבר יום עבודה.
במאמר הזה נעבור על מה כתוב בשטר מטען, אילו סוגים יש, למה הוא חשוב דווקא לתיק היבוא, ואיך הוא נקלט ל-ERP בלי שמישהו מקליד אותו.
מה כתוב בשטר מטען
הצדדים
השולח (Shipper), המקבל (Consignee) והגורם שמודיעים לו על ההגעה (Notify Party). לרוב המקבל הוא היבואן או עמיל המכס שלו.
פרטי ההובלה
שם האונייה או מספר הטיסה, נמל ההעמסה, נמל היעד ותאריך ההפלגה. מספר המכולה ומספר החותם כשמדובר במכולה מלאה.
תיאור המטען
מספר האריזות, סוג האריזה, משקל ברוטו ונפח. התיאור כאן צריך להתאים למה שכתוב בפקינג ליסט ובחשבונית הספק.
מספר שטר המטען
המספר שלפיו עוקבים אחרי המשלוח, משחררים אותו מהנמל ומקשרים אותו לתיק היבוא ב-ERP. זה השדה שהכי חשוב לקלוט נכון.
סוגים של שטרי מטען
שטר מטען ימי
יוצא על ידי חברת הספנות או המשלח הבינלאומי. יש גרסה סחירה (Original) שצריך למסור כדי לקבל את המטען, וגרסה לא סחירה (Sea Waybill) שמשחררת לפי זיהוי המקבל.
שטר מטען אווירי
Air Waybill. לא סחיר, יוצא על ידי חברת התעופה או סוכן המטענים. הזמנים קצרים יותר, ולכן גם הלחץ לקלוט אותו באותו יום.
שטר מטען של המשלח מול של חברת הספנות
המשלח (Forwarder) מוציא שטר מטען משלו (House B/L), וחברת הספנות מוציאה את שלה (Master B/L). בתיק היבוא לרוב רואים את שניהם, וכדאי שה-ERP יידע מי זה מי.
למה שטר מטען חשוב לתיק היבוא
הוא מקשר בין כל המסמכים
החשבונית אומרת כמה זה עולה, הפקינג ליסט אומר מה בתוך האריזות, ושטר המטען אומר מה באמת נשלח ומתי. התאריך שלו קובע את מועד ההגעה המשוער ואת תזמון השחרור.
בלעדיו המכס לא משחרר
רשימון המכס מתבסס על שטר המטען. מספר שטר שגוי ברשומה גורר תיקונים מול עמיל המכס ועיכוב בנמל.
הוא קובע את העלויות הנלוות
דמי אחסנה בנמל, ימי מכולה והובלה יבשתית מתחילים לרוץ מהתאריכים שבשטר המטען. תיק יבוא שנקלט באיחור הוא תיק שבו העלויות מתגלות באיחור.
כל משלח כותב אחרת, וההשוואה נעשית בעיניים
אין שני שטרי מטען שנראים אותו דבר. השדות אותם שדות, אבל במקום אחר בדף, בשפה אחרת ובפורמט אחר. מספר האריזות בשטר המטען מול הפקינג ליסט, המשקל מול החשבונית, מספר המכולה מול מה שהנמל מדווח. כשזה נעשה ביד, ההפרש מתגלה רק כשמשהו כבר תקוע.
המסמכים מגיעים בנפרד
החשבונית מגיעה היום, שטר המטען בעוד יומיים, הפקינג ליסט במייל אחר. מי שקולט צריך לזכור לאיזה תיק כל קובץ שייך. ככה נוצרים תיקים כפולים ותיקים חסרים.
איך זה עובד עם דוקונברט
דוקונברט היא שכבת ה-AI של ה-ERP. היא מתחברת ישירות לפריוריטי דרך הקונקטור הדו-כיווני של דוקונברט לפריוריטי, ל-Oracle Fusion Cloud ERP ול-Infor M3, בלי תוכנת ביניים. ככה נראה שטר מטען שמגיע במייל.
המסמך מגיע ומזוהה
המייל מהמשלח או מעמיל המכס נכנס. דוקונברט מזהה שמדובר בשטר מטען, ולא בחשבונית או בפקינג ליסט, ומזהה מי שלח אותו. לא צריך תבנית לכל משלח.
תיק היבוא נמצא ב-ERP
לפי מספר התיק, מספר שטר המטען או הפניות אחרות במסמך, דוקונברט מוצאת את תיק היבוא הפתוח בפריוריטי. אם אין תיק כזה, המסמך נעצר עם הסבר במקום לפתוח תיק כפול.
הנתונים נבדקים מול שאר המסמכים
מספר האריזות והמשקל מושווים לפקינג ליסט שכבר נקלט. מספר המכולה, הנמל והתאריכים נבדקים מול מה שכבר רשום בתיק. זה אותו רעיון שעומד מאחורי קליטת פקינג ליסט אוטומטית, רק על המסמך הבא בתיק.
מה שלא מתאים נעצר, מה שמתאים נקלט
הפרש במספר האריזות או מכולה שלא מופיעה בתיק מגיעים לאדם שמטפל בתיק, עם הסיבה. כשהכול תואם, פרטי שטר המטען נרשמים בתיק היבוא בפריוריטי כרשומה רגילה, בלי שמישהו הקליד אותם. ככה עובדת קליטת תיק יבוא לפריוריטי כשכל המסמכים מגיעים לאותו מקום.
ההקשר נשמר
שטר המטען, החשבונית והפקינג ליסט שייכים לאותו תיק ונקלטים כמקרה אחד. אבי רפאלסון, מנכ"ל דוקונברט, כתב על זה במאמר Beyond Extraction, החילוץ הוא רק ההתחלה, הבדיקה מול ה-ERP היא העבודה.
למי זה מתאים
יבואנים שמנהלים עשרות תיקי יבוא בחודש בפריוריטי, Oracle Fusion או Infor M3.
חברות שילוח ועמילי מכס שמקבלים שטרי מטען מעשרות משלחים, וצריכים מערכת IDP לחברת שילוח שלא נשברת על פורמט חדש.
מנהלי לוגיסטיקה ורכש שרוצים לדעת מתי המטען מגיע ביום שהמסמך הגיע, לא בסוף השבוע.
מנהלי מערכות מידע שמחפשים חיבור ישיר ל-ERP בלי תוכנת ביניים.
שאלות ותשובות
מה ההבדל בין שטר מטען לפקינג ליסט?
הפקינג ליסט מפרט מה בתוך כל אריזה, ושטר המטען מאשר שהאריזות נמסרו להובלה ולמי הן שייכות. שניהם צריכים להתאים זה לזה בתיק.
האם צריך את שטר המטען המקורי?
בשטר מטען ימי סחיר כן, המקור נמסר לחברת הספנות כדי לשחרר את המטען. ב-Sea Waybill ובשטר מטען אווירי מספיק הזיהוי של המקבל.
מה קורה אם שטר המטען מגיע לפני החשבונית?
דוקונברט פותחת את הקישור לתיק היבוא לפי ההפניות שבמסמך, ושאר המסמכים מצטרפים אליו כשהם מגיעים. הסדר לא משנה.
האם זה עובד גם עם שטרי מטען באנגלית?
כן. רוב שטרי המטען הם באנגלית, והמערכת קוראת אותם ואת המסמכים בעברית באותו תיק.
כמה זמן לוקחת ההטמעה?
הטמעה טיפוסית של דוקונברט לוקחת כ-10 ימי עסקים, בענן או על השרתים שלכם.
רוצים לראות את זה על המסמכים שלכם? לתיאום דמו או להתחיל ניסיון