טיפול בחריגים בקליטת מסמכים אוטומטית ל-ERP עובד ככה. מסמך שתואם לרשומה הקיימת נקלט לבד, ומסמך שלא תואם נעצר עם סיבה כתובה ומגיע לאדם שהוגדר להחליט עליו. האדם רואה את המסמך, את הרשומה ב-ERP ואת ההפרש ביניהם, מאשר או דוחה, ורק אז המסמך נקלט או חוזר לספק.
זה החלק שרואים הכי מעט בדמו והכי הרבה ביום יום. בדמו כל החשבוניות תואמות. במשרד, כל שבוע יש כמה חשבוניות עם מחיר אחר, תעודת משלוח עם כמות עודפת, והזמנת לקוח עם פריט שלא קיים. השאלה היא לא אם זה יקרה, אלא איפה זה ינחת.
הדף הזה מסביר מה נעצר, מי מקבל את זה ומה קורה אחר כך. על המקרה הנפוץ ביותר, חשבונית ספק שלא תואמת להזמנת רכש, כתבנו בנפרד.
מה נחשב חריג
המסמך לא זוהה
המייל הגיע מכתובת לא מוכרת, או שהמסמך לא דומה לשום דבר שהמערכת מכירה. הוא לא נקלט כמשהו אחר, הוא נעצר.
הספק או הלקוח לא נמצאו ב-ERP
חשבונית מספק שאין לו כרטיס, או הזמנה מלקוח שלא פתוח. אין מול מה להצליב, אז אין קליטה.
אין רשומה להתאים אליה
חשבונית בלי הזמנת רכש פתוחה, תעודת משלוח בלי הזמנה, פקינג ליסט בלי תיק יבוא. המסמך אמיתי, הרשומה חסרה.
הפרש מול הרשומה
מחיר שונה מההזמנה, כמות גבוהה מתעודת הקבלה, פריט שלא מופיע, סכום כולל שלא מסתדר. זה החריג הנפוץ ביותר, ובדיוק מה שהתאמת חשבונית ספק להזמנת רכש בפריוריטי אמורה לתפוס.
שדה שלא נקרא בביטחון
מספר מטושטש בסריקה, תאריך בפורמט מוזר. המערכת לא מנחשת, היא מסמנת את השדה ומבקשת אדם.
מי מקבל את החריג
לפי סוג הבעיה, לא לפי מי שפנוי
הפרש מחיר הולך למי שהזמין, בדרך כלל רכש. כמות עודפת הולכת למחסן. ספק חדש הולך להנהלת חשבונות שפותחת כרטיסים. את החלוקה הזאת מגדירים פעם אחת.
לפי החברה
בקבוצה עם כמה חברות, החריג של חברה אחת מגיע למי שמחליט בה, לא לתור מרכזי שאף אחד לא מרגיש אחראי עליו.
מה המאשר רואה
את המסמך המקורי, את הרשומה ב-ERP שהוא הושווה אליה, ואת השורות עם ההפרש מסומנות. לא טבלה של מספרים בלי הקשר.
מה הוא יכול לעשות
לאשר כפי שהגיע, לתקן שורה ולאשר, או לדחות ולהחזיר לספק. כל אחת מהאפשרויות ברורה, ושום דבר לא נכתב ל-ERP עד שהוא בחר.
מה קורה אחרי האישור
המסמך נקלט כרגיל
חשבונית שאושרה נכנסת לפריוריטי כחשבונית רכש רגילה, מקושרת להזמנה. מי שפותח אותה אחר כך לא רואה הבדל בין קליטה אוטומטית לקליטה שעברה אישור.
מה שנדחה לא נעלם
חשבונית שחזרה לספק מסומנת ככזאת. כשהספק שולח מתוקנת, היא נבדקת שוב מול אותה הזמנה ואותה תעודת קבלה, מההתחלה.
החריגים מספרים משהו
אם אותו ספק מגיע לאישור כל שבוע בגלל מחיר, הבעיה היא בהסכם, לא בחשבונית. רשימת החריגים היא הדרך של הרכש לדעת את זה. אותו דבר עם אישורי הזמנה מספקים שחוזרים עם תאריך אספקה אחר.
איך זה עובד עם דוקונברט
דוקונברט היא שכבת ה-AI של ה-ERP. היא מתחברת ישירות לפריוריטי דרך הקונקטור הדו-כיווני של דוקונברט לפריוריטי, ול-Oracle Fusion Cloud ERP ול-Infor M3, בלי תוכנת ביניים. ככה נראית חשבונית עם הפרש מחיר אצלה.
החשבונית מגיעה ומזוהה
הספק מזוהה לפי השולח ופרטי החשבונית, בלי תבנית. דוקונברט מבינה שזו חשבונית ספק ומוצאת את הזמנת הרכש הפתוחה בפריוריטי.
ההצלבה
שורה לשורה מול ההזמנה ומול תעודת הקבלה. שתי שורות תואמות, בשורה השלישית המחיר ליחידה גבוה מההזמנה.
העצירה
החשבונית לא נכתבת לפריוריטי. היא נעצרת עם הסבר פשוט, מחיר בשורה שלוש שונה מההזמנה, ומגיעה למי שהוגדר להפרשי מחיר, הקניין שפתח את ההזמנה.
ההחלטה והקליטה
הקניין רואה את החשבונית, את ההזמנה ואת ההפרש. הוא מאשר כי המחיר עודכן בהסכם, או מחזיר לספק. מה שאושר נכנס לפריוריטי כחשבונית רכש רגילה. אבי רפאלסון, מנכ"ל דוקונברט, כתב על למה הבדיקה הזאת היא לב העניין במאמר Beyond Extraction.
למי זה מתאים
חשבים ומנהלי הנהלת חשבונות ספקים שרוצים לדעת מי מחליט על כל הפרש.
מנהלי רכש שרוצים לראות אילו ספקים חוזרים לאישור ולמה.
מנהלי מחסן שמאשרים כמויות מול תעודת הקבלה.
חברות על פריוריטי, Oracle Fusion או Infor M3 שרוצות אוטומציה בלי לאבד שליטה.
שאלות ותשובות
כמה מהמסמכים נעצרים?
תלוי בסדר של ההזמנות וההסכמים אצלכם. ככל שההזמנות מעודכנות, פחות מסמכים נעצרים, והחריגים שנשארים הם אלה ששווה שאדם יראה.
אפשר להגדיר שהכול נעצר לאישור בהתחלה?
כן. מתחילים כשכל מסמך מחכה לאישור, ומרחיבים את הקליטה האוטומטית כשרואים שההצלבה עובדת.
מי מאשר כשהקניין בחופש?
את מי שמחליט מגדירים לפי תפקיד, לא לפי אדם. החריג לא נעלם, הוא מחכה למי שהוגדר לאותו סוג בעיה.
כמה זמן לוקחת ההטמעה?
הטמעה טיפוסית של דוקונברט לוקחת כ-10 ימי עסקים, בענן או על השרתים שלכם.
רוצים לראות את זה על המסמכים שלכם? לתיאום דמו או להתחיל ניסיון