תיק עסקי לאוטומציה של קליטת מסמכים ל-ERP נבנה על ארבעה מספרים שכבר יש לכם, כמה מסמכים מגיעים בחודש, כמה זמן לוקח לטפל באחד, כמה מהם חוזרים לתיקון, וכמה עולה עיכוב בתשלום או במשלוח. אתם לא צריכים הבטחות של ספק, אתם צריכים שבועיים של מדידה אצלכם.
במשרד זה מתחיל ככה. הסמנכ"ל אומר שאין תקציב לעוד משרה בהנהלת חשבונות, והחשבוניות ממשיכות להגיע. מישהו צריך להראות מה העבודה הזו עולה היום ומה היא תעלה אחרי. במאמר הזה נעבור על מה סופרים, איפה מוצאים את זה, ואיך מציגים את זה בעמוד אחד ל-CFO, לפני שמתחילים הטמעת מערכת לקליטת מסמכים.
מה סופרים
נפח המסמכים
כמה חשבוניות ספק, הזמנות לקוח, תעודות משלוח ותיקי יבוא נכנסים בחודש. את המספר הזה ה-ERP כבר יודע, סופרים רשומות שנוצרו בחודש האחרון.
זמן לכל מסמך
לא הערכה, מדידה. בוחרים שבוע, ומי שמקליד מסמן מתי התחיל ומתי סיים, כולל חיפוש ההזמנה, ההשוואה והתיקונים. מסמך פשוט ומסמך של 60 שורות נספרים בנפרד.
חריגים וחזרות
כמה מסמכים חזרו לספק או לקניין בגלל הפרש, כמה הוקלדו פעמיים, כמה תוקנו אחרי שנקלטו. זה הזמן שלא רואים בתיאור התפקיד.
עלות העיכוב
חשבונית שנקלטה מאוחר היא הנחת מזומן שהוחמצה או ריבית פיגורים. הזמנת לקוח שהוקלדה יום אחרי שהגיעה היא יום אספקה שאבד. את זה סופרים במקרים, לא בממוצעים.
מה משווים
היום מול אחרי
בצד אחד שעות העבודה בחודש כפול העלות לשעה, פלוס עלות החריגים והעיכובים. בצד השני עלות המערכת, פלוס השעות שעדיין נדרשות לטיפול בחריגים שנעצרו. ההפרש הוא התיק העסקי.
איפה הזמן באמת הולך
רוב הזמן לא הולך על ההקלדה אלא על ההשוואה, לחפש את ההזמנה, לבדוק את הכמות מול הקבלה, לשאול את הקניין. מערכת שחוסכת רק את ההקלדה חוסכת את החלק הקטן. על זה כתבנו במאמר על קליטת חשבוניות אוטומטית.
מה לא נכנס לתיק
אל תכניסו חיסכון שאי אפשר למדוד. שביעות רצון, מיתוג, חדשנות. CFO מאמין למספר שהוא יכול לבדוק בעצמו.
איך מציגים את זה
עמוד אחד
נפח, זמן לכל מסמך, חריגים ועלות העיכוב בטבלה אחת, היום מול אחרי. מתחתיה שלוש שורות, מה המערכת עושה, כמה זמן ההטמעה, ומה קורה לאנשים.
מה קורה לאנשים
זה החלק שהכי מעניין את הסמנכ"ל. התשובה היא לרוב לא פיטורים אלא אי גיוס, או העברת אנשים מהקלדה לבדיקת חריגים ולעבודה מול ספקים. על זה כתבנו גם במאמר כשכוח האדם מצטמצם.
ניסיון לפני החלטה
תיק עסקי טוב מסתיים בהצעה למדוד שוב אחרי ניסיון על המסמכים האמיתיים שלכם. אותם ארבעה מספרים, אחרי.
איך זה עובד עם דוקונברט
דוקונברט היא שכבת ה-AI של ה-ERP. היא מתחברת ישירות לפריוריטי דרך הקונקטור הדו-כיווני של דוקונברט לפריוריטי, ל-Oracle Fusion Cloud ERP ול-Infor M3, בלי תוכנת ביניים. ככה נראה החלק שחוסך את הזמן.
המסמך מגיע במייל ומזוהה
חשבונית, הזמנה או תעודת משלוח. דוקונברט מזהה מי שלח ומה זה, בלי תבנית לכל ספק.
הרשומה ב-ERP נמצאת ונבדקת
הזמנת הרכש, תעודת הקבלה או תיק היבוא נשלפים, וכל שורה מושווית. זה החלק שלקח לאנשים את רוב הזמן.
חריגים נעצרים, השאר נקלט
מה שלא תואם מגיע לאדם עם סיבה. מה שתואם נרשם ב-ERP כרשומה רגילה. בתיק העסקי, השעות שנשארות הן שעות החריגים בלבד.
הזמן נמדד שוב
אחרי ניסיון אפשר לספור שוב, כמה מסמכים עברו לבד, כמה נעצרו ולמה. זה המספר שסוגר את התיק. אבי רפאלסון, מנכ"ל דוקונברט, כתב על המעבר הזה במאמר The future of work.
למי זה מתאים
חשבים ומנהלי הנהלת חשבונות שצריכים לשכנע את הסמנכ"ל בלי להגזים.
מנהלי מערכות מידע שנדרשים להציג תועלת עסקית ולא רק פתרון טכני, ועוברים על איך בוחרים מערכת לעיבוד מסמכים חכם.
סמנכ"לי כספים שמקבלים תיק כזה ורוצים לדעת מה לבדוק בו.
חברות של 200 עד 5,000 עובדים שבהן נפח המסמכים גדל והצוות לא.
שאלות ותשובות
כמה זמן צריך למדוד לפני שבונים את התיק?
שבוע עד שבועיים של סימון זמנים מספיקים, בתנאי שהם כוללים תחילת חודש, שבו רוב החשבוניות מגיעות.
האם לכלול את עלות ההטמעה?
כן, פעם אחת, לצד העלות החודשית. הטמעה טיפוסית של דוקונברט לוקחת כ-10 ימי עסקים, וגם את הזמן של האנשים שלכם בתקופה הזו כדאי לרשום.
מה אם רוב המסמכים הם מכמה ספקים גדולים?
אז התיק פשוט יותר. מודדים את הספקים האלה, ומה שעובד אצלם מכסה את רוב הנפח.
איך זה מתחבר לאוטומציה רחבה יותר בהנהלת חשבונות?
קליטת המסמכים היא הצעד הראשון, ואחריה אפשר להרחיב לאישורים ולתשלומים. על זה כתבנו במאמר על אוטומציה לניהול חשבוניות.
רוצים לראות את זה על המסמכים שלכם? לתיאום דמו או להתחיל ניסיון